פס"ד העוסק בשאלה האם ניתן לבטל יפוי כח בלתי חוזר

פתח דבר

1.         עצב רב מקופל בקורותיה של המשפחה שעניינה נדון בפני:

            אב בן 86 בשעת הדיון, התובע הצהרה בדבר בטלות מתנות מקרקעין שהעניק לארבעת בניו (תמ"ש 6410/01), בטענה של התנהגות מחפירה או חתימה על יפוי כח בהעדר גמירות דעת, ומנגד תביעתם הנגדית של הבנים (תמ"ש 6410.1/01) להצהיר כי המקרקעין נשוא המתנות, הוא בבעלותם.

הרקע

2.         האב התובע הוא בעלים של 42/48 חלקים ממקרקעין המשותפים לו ולאחרים, הידועים כחלקה .. בגוש ... בשטח כולל של 6,432 מ"ר והנמצאים באדמות ......

3.         לתובע 8 בנים ו- 4 בנות. בשנת 1999 עת היה התובע בן 82, נהרגה אשתו בתאונת דרכים. התובע, בניגוד לדעת ילדיו או חלק מהם, נשא אשה בת 32 תושבת השטחים. מני אז, החלו לטענתו של התובע, היחסים עם בניו, הנתבעים, להתערער. לטענתו בניו לא כיבדו את האשה האחרת, בעוד ככל שהבנתי, בניו של התובע נחלקו ל- 2 מחנות, 3 בנים שתמכו בחתונתו וחמישה בנים אחרים וגם בנותיו התנגדו לחתונתו.

4.         לטענתם של הבנים, אביהם התובע ביקש מהם לוותר על מתנות המקרקעין שנתן להם ומשסירבו להסכים לכך, הגיש האב תביעתו לבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 18/10/01 (תביעה זו בסופו של דבר נדונה בפני), ומאז חל נתק בין הצדדים.

5.         בכתב הגנתם של הבנים טענו אלה כי הסמכות לבירור התביעות, נתונה לבית המשפט למשפחה, והתיק הועבר איפוא לבית משפט זה (במאמר מוסגר אציין כי את כתב ההגנה אשר הוגש בשעתו לבית המשפט המחוזי בחיפה, מצאתי מתוייק בתיק התצהירים, במצורף ל"הודעה על צירוף תיק מוצגים ותצהירי עדות ראשיים נוספים" מיום 30/10/06, וכן מצאתי עותק של כתב ההגנה, אשר הוגש בתיק זה, כשהוא מתוייק בבש"א 14837/01 של בית המשפט המחוזי בחיפה).

6.         בסמוך להגשת תביעתו של האב, הגיש האב בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 1233/01) כנגד הנתבע מס' 1, ובו נקבע על ידי בית משפט זה (בהרכב אחר) כדלקמן:

"... כי עד למתן פסק דין סופי בתביעה שבתיק תמ"ש 6410/01 (להלן "התביעה") ו/או עד למתן פסק דין בתביעה שכנגד בתיק תמ"ש 6410.1/01 - לאסור על המשיב ו/או מי מטעמו ו/או במקומו ו/או בשליחותו, לבצע בפעולות רישום ו/או לנקוט בהליך של מכירה ו/או התחייבות למכירה ו/או העברת זכויות ו/או התחייבות להעברת זכויות חלק כלשהו מחלקה 22 בגוש 20407 באדמות אום אל פחם (להלן "החלקה"), וכן למנוע רישום כלשהו אצל המשיב מס' 2 (רשם המקרקעין ש.ג.) לכל הליך של העברת זכויות ו/או התחייבות להעברת זכויות ו/או כל שינוי בזכויות בחלקה הנ"ל".

            בקשתם של הבנים לביטול צו המניעה (בש"א 1196/01) נדחתה, תוך אזכור החלטת כבוד השופט ד"ר ביין במחוזי בחיפה, אשר נתן בשעתו את צו המניעה המקורי (בש"א 14837/01 בתיק אזרחי 1073/01) עוד נמצא כי צו המניעה אף נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

7.         מתוך עיון בתיק למדתי כי המותב הקודם ניסה כוחו בהצעות פשרה, הן בהקמת ועדת פיוס (החלטה מיום 31/7/02), והן במינוי מגשרים כמו עו"ד ריאד אבו פול וכן הפנייה למגשר עו"ד הזאע נאטור (החלטה מיום 2/4/03). אחר כך הוצעה על ידי ההרכב הקודם הצעה קונקרטית ביום 8/1/04, גם היא לא עלתה יפה.

8.         בדיון שהתקיים בפני קבעתי את התיק להוכחות ליום 18/5/06, תוך קביעת מסלול מסודר להגשת תצהירי עדות ראשית, לאחר שמיעתם של ההוכחות, הוריתי לצדדים לסכם בכתב, ועתה, לאחר שהוגשו הסיכומים, ניתן פסק דיני.

9.         מצאתי לנכון להבהיר בשולי הדברים כי בתום ישיבת ההוכחות הראשונה, הצעתי לצדדים הצעה לפשרה, לפיה הצדדים ימחקו הדדית את תביעותיהם וכי תינתן לרעייתו של התובע זכות מגורים בדירתו לכל ימי חייה, ובניו של התובע יתחייבו לנהוג בה בכבוד וישלמו לאביהם סכום של 10,000$. למרבה הצער ההצעה נדחתה, ולפיכך נמשך תהליך ההוכחות כאמור לעיל, ועתה ניתן פסק הדין.

10.        נראה היה לי כי תקיפותו הרבה של האב מחד גיסא, והמשקעים הרגשיים הקשים שנשאו עימם הבנים מאידך גיסא, לא נתנה לצדדים לנסות ולהתגבר על המחלוקת הקשה ביניהם, וגם מטעם זה ככל הנראה זקוקים היו להכרעה שיפוטית.

11.        יתכן שחלק נכבד מן הסכסוך שנפל במשפחה נעוץ בעובדה הפשוטה, כי חלקת המריבה נרכשה כשהיתה חלקה נטועת זיתים, המיועדת לחקלאות וכיום החלקה הנ"ל כלולה בתוכנית מפורטת של שכונת ..... ב...., המיועדת לבניה למגורים (תוכנית ע"נ/ב"ת/224). הנה כי כן, תאוות בצע היא שהרחיקה לב אבות מבנים.

תמצית טענות הצדדים

12.        תמצית טענות האב בתביעתו (תמ"ש 6410/01) היו כדלקמן:

12.1      התובע חתם על יפוי כח להעברת 4/48 חלקים במקרקעין לטובת הנתבעים 1,2 ביום 11/4/87 במתנה ללא תמורה, וכן חתם ביום 2/5/87 על יפוי כח להעברת 4/48 חלקים במתנה ללא תמורה לטובת הנתבע 4. התובע מבקש לבטל העברות אלה, כיוון שבניו הנתבעים החלו להתנהג כלפיו באופן מחפיר, לאחר שנשא את אשתו החדשה, לטענתו עקב יחסם האמור, ביטל את כוונתו לתת מתנות קרקע לנתבעים.

12.2      התובע חתם ביום 10/10/87 על יפוי כח בלתי חוזר נוסף להעברת 4/48 לנתבע 1 מתנה ללא תמורה, אך "מבלי שהתכוון לתת לנתבע 4/48 חלקים נוספים מעבר למה שניתן קודם, דהיינו, הוא חתם על יפוי כח זה מתוך טעות ו/או הטעיה וללא כל כוונה להעניק לנתבע 1 מתנה נוספת, להבדיל מכל אחיו". וכן יפוי הכח בטל ומבוטל בשל טעות ו/או הטעייה ו/או העדר גמירות דעת לחתימתו.

12.3      ביום 15/1/99 התובע הוחתם על יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוחו של בנו, הנתבע 2 (שהינו עורך דין) לרשום 500 מ"ר מחלקיו בחלקת הקרקע הנ"ל בלשכת רישום המקרקעין, על שם הנתבע 3 במתנה וללא תמורה.

12.4      הנתבעים התנהגו כלפי התובע באופן מחפיר ולפיכך ביטל כוונתו להעניק להם מתנות קרקע, וכן עקב היותו אדם מבוגר, כל הכנסתו מן הביטוח הלאומי מסתכמת ב- 1,250 ש"ח לחודש בלבד.